מערבבים בספל גדול שמרים עם קצת מכמות הסוכר + חצי כוס מים, מניחים להם לתסוס עד גלישה מהספל.

מערבבים עם הקמח, מוסיפים מים לפי הצורך, ואת שאר המצרכים.

לשים בצק חלק וגמיש במשך כמה דקות רצופות, גם כשנדמה שהבצק כבר אחיד - להמשיך ללוש עוד קצת. ( אני פיתחתי נוהל בבצקי שמרים: מרגע שאני חושבת שהבצק כבר בסדר, אני ממשיכה ללוש וסופרת בלב עד 100 לישות נוספות... זה יבטיח שהוא יהיה באמת 100% בסדר...)

מכסים את קערת הבצק בניילון נצמד ובשמיכה או מגבת כבדה, ומניחים לתפוח במקום חמים לפחות שעה. הבצק חייב להכפיל את עצמו, לא לאבד את הסבלנות ולהתחיל לטפל בו לפני כן. ואם לוקח לו יותר משעה, שייקח כמה שצריך... סבלנות זה שם המשחק כאן.

כשהוכפל - חובטים בבצק כדי להוציא ממנו את כל כיסי האוויר, לכסות שוב ולהניח להתפחה פעם נוספת. לאחריה, עוד פעם נותנים לו בוקס ומחלקים אותו ל 2-3 כדורים.

משמנים קלות משטח עבודה. לא לקמח, כי הקמח המיותר ילכלך לנו את שמן הטיגון.

ועכשיו לשלב הטיגון - אני אוהבת לטגן את הסופגניות כשהריבה כבר בפנים, לפי הטכניקה שמיד אפרט, שמעתי קצת תלונות שבשיטה הזאת הבפנוכו של הסופגניה נשאר בצקי ולא עשוי, לי זה אף פעם לא קורה, אני מקפידה על גודל בינוני לסופגניות, על שמן בחום בינוני, על ריבה לא מדוללת, ועל רידוד לא עבה מדי של העלה ממנו אני קורצת את הסופגניות. תמיד מצליח לי. אבל למי שיש ספק - מוזמן לקרוץ עיגולים כבים, לטגן אותם - ורק אח"כ להזריק ריבה.

אז נתחיל - מרדדים כל כדור לעלה לא דק מדי, אבל גם לא עבה.

על מחצית מעלה הבצק מסמנים בעזרת כוס או חותכן עוגיות עיגולים קרובים זה לזה, אבל לא לחתוך, רק לסמן קלות. החצי השני נשאר ריק.

מניחים כפית ריבה במרכז כל עיגול, מקפלים את החצי השני של הבצק על תלוליות הריבה, בעזרת אותה כוס או חותכן עוגיות חורצים עיגולים מסביב לכל גבעת ריבה בעזרת אותה כוס או חותכן עוגיות חורצים עיגולים מסביב לכל גבעת ריבה, מתקבל מין סנדוויץ' עגול כזה - שכבת בצק, מילוי ריבה ועוד שכבת בצק, והכל סגור יפה בשוליים בגלל פעולת החיתוך של הכוס או חותכן העוגיות.

מרפדים מגש בנייר אפיה, משמנים אותו קלות למניעת הדבקה, מעבירים אליו את הסופגניות הממולאות

מכסים במגבת קלילה ומניחים להתפחה נוספת. כל סופגניה מוכנה מתפחת, אמנם לא להכפלה, אבל בהחלט היא גדלה.

את הטיגון מבצעים בסיר רחב מאד, שיהיה לסופגניות איך לנוע בחופשיות. חשוב שיהיה לסיר מכס מתאים, כיון שטיגון הצד הראשון של הסופגניות נעשה בסיר סגור. מחממים שמן לטיגון עמוק עד לטמפרטורה גבוהה, ומנמיכים

במשך הטיגון משחקים עם גובה האש כדי שלא יהיה חם מדי (הסופגנייה תשחים מבחוץ אבל הבפנים יישאר בצקי) ולא קר מדי (הסופגניה תשתה את כל השמן..) צריכה להיות אש בינונית שתתן תוצאת טיגון טובה

מכינים גזר אחד ופורסים ממנו כמה עיגולים אלכסוניים (עם שטח פנים רחב), את הגזר מכניסים לסיר הטיגון והוא עוזר למניעת החריכה וההתעפשות של השמן. במהלך הטיגון מחליפים את עיגולי הגזר לפחות פעם אחת או פעמיים, תלוי כמה 'שרוף' הוא נהיה.

מכניסים את הסופגניות בעדינות לשמן המבעבע, ומיד סוגרים את המכסה, כעבור שתי דקות בערך פותחים את המכסה, הסופגניות המוכנות מצד אחד אמורות להתהפך מאליהן לצד שני, אבל אם הן עצלניות ולא עושות זאת למרות שהן כבר שחומות, עוזרים להן להתהפך, מדגישה שוב שהטיגון של הצד השני נעשה בסיר פתוח ללא מכסה

כשגם הצד השני הזהיב יפה, מוציאים בעזרת כף מחוררת לתוך מסננת גדולה שמכינים מראש, או למגש עם נייר סופג, מחכים שהסופגניות תתקררנה מעט לפני שבוזקים אבקת סוכר. אם בוזקים אותה על הסופגניה החמה, הסוכר נמס ונספג ויוצר שכבה לבנה לא נעימה, אבל על סופגניה שכבר קצת התקררה הוא יוצר עיטור אוורירי ויפה.